בעמוד הזה (9)
רוב האנשים לא מתחילים להשקיע כי זה נראה מסובך, או כי הם מחכים ל”זמן הנכון”. בפועל השלבים הראשונים פשוטים, וההחלטות שהכי משפיעות הן דווקא המשעממות: כמה לחסוך, באיזה מוצר, וכמה זה עולה לכם בדמי ניהול.
הנה הסדר, מותאם לישראל.
בקצרה: קודם קרן חירום וסגירת חובות יקרים. אחר כך מנצלים את המוצרים עם הטבות המס (קרן השתלמות, ואז גמל להשקעה). רק אחרי זה פותחים תיק מסחר. ברוב המקרים מספיק תיק פשוט של קרן מחקה או תעודת סל על מדד רחב, עם הפקדה חודשית קבועה ודמי ניהול נמוכים.
שלב 0: לפני שמשקיעים שקל
סגרו חובות יקרים. מינוס בעו”ש או הלוואה בריבית גבוהה? החזרת החוב היא “השקעה” עם תשואה מובטחת, ששווה לריבית שאתם משלמים. אין מניה שמבטיחה את זה.
אחר כך קרן חירום. כלל אצבע מקובל הוא 3 עד 6 חודשי הוצאות, בכסף נזיל וכמעט בלי סיכון: פיקדון קצר, קרן כספית או מק”מ (ההבדלים ביניהם במדריך לקרן כספית, מק”מ ופיקדון). היא שם כדי שלא תצטרכו למכור השקעות באמצע ירידה בגלל מקרר שהתקלקל או טיפול שיניים.
ולבסוף, טווח זמן. כסף שתצטרכו בעוד שנה או שנתיים (דירה, חתונה, רכב) לא צריך להיות במניות. מניות מתאימות לכסף שאפשר להשאיר לפחות 5 עד 10 שנים.
למה בכלל להשקיע? ריבית דריבית ואינפלציה
כסף שיושב בעו”ש מאבד ערך בגלל האינפלציה. השקעה ארוכת טווח מנסה להשיג תשואה גבוהה ממנה.
החלק המעניין הוא ריבית דריבית: הרווחים מייצרים רווחים בעצמם. דוגמה להמחשה בלבד: הפקדה של 1,000 ₪ בחודש במשך 30 שנה בתשואה שנתית ממוצעת של 6% מצטברת לכ-1,000,000 ₪, כשמתוכם רק 360,000 ₪ הם ההפקדות שלכם. בתשואה של 4% מגיעים לכ-690,000 ₪. ההבדל מראה כמה משמעותי כל אחוז, כולל אחוז של דמי ניהול. הפרש של אחוז אחד בשנה יכול להצטבר למאות אלפי שקלים לאורך הקריירה, ולכן מי שמתעלם מדמי ניהול מפסיד בשקט.
איך מחשבים את זה בעצמכם? על סכום חד-פעמי הנוסחה היא: סכום סופי = סכום התחלתי כפול (1 + תשואה שנתית) בחזקת מספר השנים. 10,000 ₪ ב-6% למשך 20 שנה הם 10,000 כפול 1.06 בחזקת 20, כלומר כ-32,070 ₪. בריבית פשוטה, בלי שהרווחים מתגלגלים, אותו סכום היה מגיע רק ל-22,000 ₪ (10,000 ועוד 600 ₪ בשנה כפול 20). ההפרש של כ-10,000 ₪ הוא בדיוק “הריבית על הריבית”. כלל אצבע שימושי הוא כלל ה-72: מחלקים 72 בתשואה השנתית ומקבלים בערך את מספר השנים שבהן הכסף מוכפל. ב-6% זה כ-12 שנה, ב-3% כ-24 שנה.
התשואות כאן הן הנחה לצורך החישוב. אין ערובה, ויהיו שנים של ירידות חדות.
שלב 1: המוצרים עם הטבות מס
בישראל, ברוב המקרים, מנצלים קודם את המוצרים שמקבלים הטבת מס ורק אחר כך משקיעים בתיק רגיל.
קרן השתלמות
לשכירים, המעסיק מפריש בדרך כלל לקרן השתלמות סכום כפול ממה שאתם מפרישים. הרווחים פטורים ממס רווחי הון עד תקרת הפקדה שמתעדכנת מדי שנה, והכסף נזיל אחרי 6 שנים. גם עצמאים יכולים להפקיד, בתנאים אחרים.
מה לבדוק: מסלול ההשקעה (מנייתי או מחקה מדד, אם הטווח שלכם ארוך) ודמי הניהול. אם הייתי צריך לבחור פעולה אחת לעשות השבוע, זה המיקוח על דמי הניהול.
קופת גמל להשקעה
קופה נזילה שאפשר להפקיד אליה עד תקרה שנתית. משיכה כסכום חד-פעמי חייבת במס רווחי הון. מי שממתין לגיל פרישה ומושך כקצבה פטור ממס. היתרון לעומת תיק עצמאי הוא שאפשר לעבור בין מסלולים ובין חברות בלי “אירוע מס”.
פנסיה
הפנסיה כבר השקעה ארוכת טווח, ורוב השכירים פשוט לא מסתכלים עליה. שווה לבדוק את דמי הניהול מההפקדה ומהצבירה, ואת מסלול ההשקעה. מי שצעיר ונמצא במסלול שמרני, למשל, מוותר לאורך שנים על תשואה צפויה.
שלב 2: פתיחת תיק השקעות
אחרי שניצלתם את ההטבות אפשר לפתוח חשבון מסחר. בגדול יש שלוש אפשרויות:
| איפה | יתרונות | חסרונות |
|---|---|---|
| בנק | מוכר, הכול במקום אחד | בדרך כלל עמלות גבוהות יותר, וכדאי לבקש הנחה |
| בית השקעות או ברוקר ישראלי | עמלות נמוכות יותר, מותאם לשוק המקומי | עוד חשבון לנהל |
| ברוקר זר | עמלות נמוכות מאוד, גישה ישירה לשוק האמריקאי | דיווח שנתי למס הכנסה, חשיפה למס עיזבון אמריקאי, ממשק באנגלית |
הפתיחה עצמה היא בדרך כלל עניין של חצי שעה באתר או באפליקציה: תעודת זהות, פרטי חשבון בנק, הצהרה על מקור הכסף ושאלון קצר על ניסיון וידע בהשקעות. בבנק אפשר לבקש תיק ניירות ערך כחלק מהחשבון הקיים. לפני החתימה שווה לבקש את מסלול העמלות בכתב: עמלת קנייה ומכירה, דמי משמרת (דמי ניהול חודשיים או רבעוניים על התיק) ועמלת מינימום לפעולה.
וכמה כסף צריך כדי להתחיל? בקרן מחקה או בקרן נאמנות אין בדרך כלל סכום מינימום משמעותי, ואפשר להתחיל במאות שקלים בחודש. מה שכן שווה לבדוק זה עמלות מינימום. אם הגוף גובה מינימום של, נניח, 10 ₪ לכל קנייה של תעודת סל, אז קנייה של 300 ₪ עולה לכם 3.3% מהסכום מיד, וזה כבר יותר מהתשואה הצפויה של כמה חודשים. בסכומים קטנים, מסלול בלי עמלת קנייה חשוב יותר מהמוצר עצמו.
על ברוקר זר צריך לדעת עוד דבר: במקרים מסוימים מי שמחזיק מניות או תעודות סל אמריקאיות ישירות עלול להיות חשוף למס עיזבון בארה”ב, בסכומים שמעל תקרה נמוכה יחסית. לפני שמשקיעים סכום גדול, כדאי לבדוק את זה עם יועץ מס.
שלב 3: במה להשקיע
מניות, אג”ח וקרנות
- מניה: חלק בחברה אחת. פוטנציאל גבוה, סיכון גבוה.
- אג”ח: הלוואה לממשלה או לחברה. התשואה הצפויה נמוכה יותר, וגם התנודתיות.
- קרן נאמנות, קרן מחקה או תעודת סל: סל של הרבה ניירות ערך בקנייה אחת, כלומר פיזור מובנה.
מכאן גם הסיבה לא לרכז הכול במניה אחת, ובמיוחד לא במניה של החברה שבה אתם עובדים. אם היא נופלת, אתם עלולים לאבד באותו רגע גם את החיסכון וגם את המשכורת.
קרן מחקה או תעודת סל?
שתיהן עוקבות אחרי מדד (למשל S&P 500, מדד עולמי או ת”א 125). ההבדלים:
| קרן מחקה | תעודת סל | |
|---|---|---|
| מסחר | פעם ביום, במחיר של סוף היום | לאורך כל יום המסחר |
| עמלת קנייה | ברוב הגופים אין | יש, לפי מסלול העמלות שלכם |
| דמי ניהול | כלולים במחיר | כלולים במחיר, ולעיתים נמוכים יותר |
| מתאים ל | הפקדה חודשית קבועה בסכומים קטנים | סכומים גדולים, או מי שרוצה גמישות |
למתחיל שמפקיד כל חודש, קרן מחקה היא לרוב הדרך הפשוטה והזולה. רק תשוו דמי ניהול, כי ההפרשים בין קרנות על אותו מדד יכולים להיות גדולים. איך משווים בפועל, ומה ההבדל בין קרן מנוטרלת מט”ח לקרן רגילה, מוסבר במדריך להשקעה ב-S&P 500 מישראל.
אקטיבי או פסיבי?
קרן אקטיבית מנסה “לנצח את השוק” וגובה על זה דמי ניהול גבוהים יותר. מחקרים רבים לאורך שנים מראים שרוב הקרנות האקטיביות לא מנצחות את המדד שלהן לאורך זמן, אחרי עמלות. לכן רוב המתחילים מסתדרים טוב יותר עם השקעה פסיבית במדדים רחבים.
אותו היגיון חל, בעוצמה גדולה יותר, על מסחר יומי: רוב הסוחרים היומיים מפסידים לאורך זמן. ו”טיפים” ברשתות עם הבטחה לתשואה גבוהה ומהירה? זה סימן אזהרה קלאסי להונאה.
שלב 4: תיק פשוט לדוגמה
זו דוגמה להמחשה ולא המלצה. ההרכב המתאים לכם תלוי בגיל, ביעדים ובכמה סיכון אתם מסוגלים לסבול בלי למכור בזמן ירידה.
| פרופיל | מניות (מדד רחב) | אג”ח |
|---|---|---|
| טווח ארוך, סובלנות גבוהה לסיכון | 80% עד 100% | 0% עד 20% |
| מאוזן | 60% | 40% |
| טווח קצר יחסית או סובלנות נמוכה | 30% עד 40% | 60% עד 70% |
תכל’ס, שלושה הרגלים חשובים יותר מההרכב המדויק.
- הפקדה חודשית קבועה (DCA). לא צריך לנחש מתי לקנות, וההשקעה קורית לבד. אי אפשר לתזמן את השוק, ומי שמחכה לזמן הנכון בדרך כלל פשוט מחכה.
- איזון מחדש פעם בשנה. אם המניות עלו והפכו ל-90% מהתיק במקום 80%, מחזירים לחלוקה המקורית.
- לא למכור בפאניקה. ירידות של 20% ויותר קרו בעבר ויקרו שוב. מי שמוכר בשפל הופך ירידה זמנית להפסד אמיתי.
מיסוי: מה צריך לדעת
- מס רווחי הון: על רווח ריאלי (מעבר לאינפלציה) בתיק רגיל משלמים 25%, ורק כשמוכרים. בבנק ובברוקר ישראלי המס בדרך כלל מנוכה אוטומטית.
- קיזוז הפסדים: הפסד שמימשתם אפשר לקזז מול רווחים, ולשלם פחות מס.
- דיבידנדים: חייבים במס. במניות אמריקאיות מנוכה מס במקור בארה”ב, לפי אמנת המס ובתנאי שמילאתם טופס W-8BEN.
- הכנסות גבוהות: מעל תקרה שנתית חל גם מס יסף.
כללי המס ותקרות ההפקדה משתנים. לפני החלטה גדולה, בדקו את הנתונים העדכניים באתר רשות המסים או עם יועץ מס.
רשימת צעדים להיום
- בדקו שיש לכם קרן חירום ושאין לכם חוב יקר
- היכנסו ל”הר הכסף” ובדקו את קרן הפנסיה וקרן ההשתלמות: מסלול ודמי ניהול
- בקשו הנחה בדמי הניהול (אפשר גם בשיחת טלפון)
- אם עוד נשאר כסף להשקעה, שקלו קופת גמל להשקעה או תיק עם קרן מחקה על מדד רחב
- הגדירו הוראת קבע חודשית, וקבעו תזכורת אחת בשנה לאיזון מחדש
מקורות רשמיים
העמודים הרשמיים לבדיקת הכללים והסכומים העדכניים:
המדריך הוא תוכן לימודי כללי ואינו ייעוץ השקעות. תשואות העבר אינן מבטיחות תשואות בעתיד. הנתונים נכונים לתאריך העדכון.
